הראומטולוג ילווה אתכם באופן צמוד באבחון ובטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. מה כדאי להביא לפגישה הראשונה איתו ואילו שאלות אתם חייבים לשאול? מדריך למטופל
המפגש הראשון עם רופא ראומטולוג הוא נקודה חשובה במסע לאבחון וטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. בדרך כלל האבחון לא נקבע אחרי מפגש אחד, והוא כרוך בסדרה של בדיקות, שיחות ומעקב אצל הרופא.
"התחנה הראשונה של המטופל היא בכלל אצל רופא המשפחה", מסבירה מיכל נודל, מנכ"לית עמותת "מפרקים צעירים". "המטופלים מגיעים אליו בדרך-כלל עם תלונות על כאבים מתמשכים החורגים מכאבים שגרתיים, עם נפיחות במפרקי שורש כף היד, מפרקי האצבעות, רגישות, נוקשות ומגבלות תנועה. לעתים המטופל סובל גם מכאבים במפרקים הגדולים כמו כתפיים, מרפקים, מפרקי ירכיים, ברכיים וקרסוליים. כבר בשלב הזה חשוב לשתף את הרופא בכל מה שאתם מרגישים ולא להסתיר דברים, כדי שיהיה לו כמה שיותר מידע שעל בסיסו יוכל לקבל החלטה איך להמשיך בטיפול״.
"ברוב המקרים הרופא ישלח אתכם לבצע בדיקות דם שגרתיות, ובנוסף כדאי לבקש לבצע בדיקות של מדדי דלקת (CRP ו/או שקיעת דם) ובדיקה של בלוטת התריס. רצוי להתייעץ איתו לגבי ביצוע בדיקות דם ראומטולוגיות. באתר עמותת "מפרקים צעירים" תמצאו את מילון המונחים והמושגים ובתוכם גם הסבר על בדיקות הדם השונות״.
״לאחר מכן, ועל-פי תוצאות הבדיקות, הרופא עשוי לשלוח אתכם להתייעצות עם ראומטולוג, שמומחה באבחון וטיפול במחלות של המפרקים, השרירים, העצמות והרקמות הרכות שסביבם. לפגישה הזאת כדאי להגיע כמה שיותר מוכנים", מדגישה נודל, ומציעה מספר דרכים שיסייעו לכם להפיק את מרב התועלת מהפגישה:
הכינו רשימה
כדי לא לשכוח להעלות בפגישה עם הראומטולוג פרטים חשובים, הכינו מראש רשימה של כל הכאבים והתסמינים שאתם חווים. גם אם אתם מאמינים שזה בכלל עניין אורתופדי או נוירולוגי – כדאי לרשום את זה, כדי שהרופא יקבל את התמונה המלאה ביותר על מצבכם. אם למשל, כואב לכם הראש כבר למעלה משבוע, או שיש לכם כאב מוזר בלסת, פשוט ציינו את זה ברשימה. הדיווח הזה יסייע לרופא גם בבדיקה הקלינית שהוא מבצע.
הביאו תוצאות של בדיקות עדכניות
אם יש לכם תוצאות של בדיקות דם מלאות ועדכניות משלושת החודשים האחרונים – או לכל היותר חצי שנה אחורה – הביאו אותן לפגישה. אם מסיבה כלשהי עשיתם במהלך השנה האחרונה צילומי דימוּת (רנטגן, CT, MRI) כלשהם, הביאו גם אותם יחד עם הדיסק שקיבלתם. אם אין לכם צילומים כאלה, והרופא יראה בכך צורך, הוא ישלח אתכם לבדיקות הנחוצות בתום הפגישה. בדיקות אלה אינן הכרחיות, אבל הן יכולות להיות לעזר בקביעת האבחון.
אל תפחדו לשאול שאלות
אם הראומטולוג מעלה השערה כי מדובר בדלקת מפרקים שגרונית, כדאי לבקש ממנו הסבר על המחלה. מה גורם לה, למה עוד אתם יכולים לצפות בהמשך ומה ההשלכות שלה. יכול להיות שהרופא ירשום לכם בשלב התחלת הטיפול משככי כאבים, או תרופות NSAID’s (נוגדי דלקת),
ואולי אפילו סטרואידים, כדי לבחון את יעילות ההשפעה שלהם על גופכם.
בפגישה השנייה או השלישית, הרופא ירשום לכם תרופות ספציפיות יותר לדלקת מפרקים. כשמתחילים לדבר על טיפולים ותרופות, כדאי לשאול את הרופא למה מיועד הטיפול, איך הוא פועל, מה תופעות הלוואי העיקריות שלו ומה ההשלכות לטווח ארוך. למשל, האם הוא מכיל חומרים שיכולים לעייף אתכם ולהפריע בעבודה.
לנשים שמתכננות להיכנס להיריון חיוני במיוחד להבין איך הטיפול ישפיע עליהן, ולכן חשוב מאוד להעלות את הנושא בפני הראומטלוג.
חשוב גם לברר עם הרופא תוך כמה זמן יש לצפות שהגוף יגיב לטיפול. יש טיפולים שמרגע שנוטלים אותם, עשויים לחלוף כמה חודשים עד שהשפעתם מורגשת. אם יודעים את זה, קל יותר להתאזר בסבלנות ולהתמיד בטיפול.
אם טיפול ביולוגי עולה על הפרק, חשוב לשאול את הרופא באיזו דרך נוטלים את התרופה – בכדורים, בזריקות או בעירוי, ובאיזו תדירות. במקרים מסוימים הרופא יוכל להתאים לכם את הטיפול בהתחשב בנתון הזה. אם למשל אתם מעדיפים טיפול הניתן בכדור על פני זריקות, הרופא יכול לבחור טיפול כזה. לחלופין, ניתן גם להפנות אתכם להדרכה של אחיות או לקבל את הזריקה במרפאה אצל האחות.
השאלה החשובה שצריכה להישאל היא איך הראומטולוג יכול לעזור לכם להגיע למצב של רמיסיה (הפוגה) של המחלה. במצב של רמיסיה יש מעט מאוד תסמינים או שהם כלל לא קיימים או מורגשים. יש עיכוב או עצירה של ההרס המפרקי, המטופל מרגיש בריא יותר, יש שיפור רב בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים שלו, ולעתים גם חזרה לתפקוד תקין לגמרי, ומכאן כמובן גם שיפור במצב הרוח. אם לא מגיעים לרמיסיה, ההמלצה היא לחזור לרופא לאחר 3-6 חודשים.
כשההפוגה במחלה נמשכת למעלה משנה – ולרוב אף שנה וחצי – ניתן להתחיל לחשוב יחד עם הרופא על הורדת מינון התרופות לאט לאט, אפילו עד כדי הפסקת נטילת התרופות. גם במצב כזה חייבים להמשיך במעקב תמידי אצל הרופא.
הקפידו להגיע לביקורות – גם במצב של רמיסיה
כדי שהרופא יוכל להתאים את הטיפול למצב המחלה האישי שלכם בנקודת זמן נתונה, חשוב מאוד להתמיד ולהגיע באופן קבוע לביקורת אצל הרופא, מדי כמה חודשים. הרופא יבחן עד כמה המחלה פעילה, ובכל מקרה חשוב להמשיך להגיע לביקורות גם אם אתם ברמיסיה, כדי שהמחלה לא תחמיר ללא ידיעתכם. בין פגישה לפגישה, מומלץ מאוד להמשיך לרשום תסמינים מתמשכים, ולהעלות אותם בפני הראומטולוג בפגישה הבאה, גם אם נראה לכם שהם אינם קשורים למחלה.
"אם מנהלים נכון את המחלה, בליווי ומעקב צמוד של הרופא הראומטולוג, אפשר להגיע לרמיסיה חלקית או מלאה, לשפר משמעותית את איכות החיים שלכם ולנהל שגרה פעילה", מסכמת נודל. ״אני מאחלת לכם שתמיד תהיו ברמיסיה ושתנהלו חיים טובים ומיטיבים״.
